אני חושבת על אהבה;
צפה תמונה של מטבח
שכזה,
לבן בגווני אפור של אחר צהרי
יום השישי.
גבר שוכב במיטה. ואני רק
מריחה
את הריח מתוק-רקוב של
שינה עצלה.
אישה צעירה בגופייה לבנה
עם מבט מנומנם בעיניים.
מטופפת למטבח הפורמייקה
להכין לו ולה קפה:
חצי כפית סוכר
מעט חלב.
כפית שטוחה של נס מתהווה
שהוא:
גרגירים גרגירים. אהבה
מורכת מניסים קטנים.
כמו צהרי יום שישי
של אוהבים.
i think of love.
a picture of this kitchen floats, white-gray colored.
it is friday past noon.
a man sleeps, i only smell the sweet-rotten smell of
lazy nap.
young woman wears white under-shirt,
has drowsy look in her eyes.
walks gently to the formica kitchen to make
her and him coffe:
half suger
some milk.
a flat spoon of coffe.
beans-beans. love is made of
little miracles. like
lovers friday afternoon.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה