יום שישי, 17 בדצמבר 2010




הסתכלתי אל השמש.
לא היה שם משהו מיוחד,
מבעד לעיניים מצומצמות וגבות מכווצות ואישונים כעוסים
ראיתי צבעי דגים.

אני מסתכלת אל הלא- כלום
הרבה מדי פעמים.
אני מחכה לראות נס
או משהו שלכל הפחות ירטיט אותי
(קצת).
בדרך כלל אני אפילו לא רואה צבעי דגים;
רק מים פושרים, כמו כשהברז
מכוון הכי שמאלה שיש.
ואני עומדת בתוך קרמיקה לבנה ובקבוקי שמפו
ומחכה שיתחממו לי המים.

יום שבת, 11 בדצמבר 2010


נפגשתי עם מישהו.
הלכנו יחד לתחנת אוטובוס
בלילה תל אביבי וקריר.
היה לו תיק צד ארוך
אז תפסתי אותו. אמרתי שאני
צריכה להרגיש משהו,
או משהו כזה.

ובאמת אני צריכה
רק להרגיש אינטימיות;
אז תפסתי לו את התיק במקום את היד. אינטימיות כמו
שיש מבטים אקראיים
או  שנוגעים אחד בשני מתחת לשולחן במסעדה, או
אצל ההורים.
או למשל יד שנוגעת בחלק התחתון של הגב. בבעלות.
כן. גם בעלות אני צריכה. שיהיה למישהו בעלות עלי.
שמישהו יגיד: את שלי.
ואני אגיד:
נכון.

יום שני, 6 בדצמבר 2010



מה לא בסדר איתי

אני לא מסוגלת להשתחרר מאהבות קודמות

מאכזבות קודמות

התעייפתי, אלך לישון.

יום שבת, 4 בדצמבר 2010









לעיתים נדירות אני זוכרת מה רציתי לעשות תמיד.
רוב הזמן אני מתבלבלת לי בשקט 
מצלמת שקפים וצלליות.
בוררת מצבים:
את זה אני רוצה לזכור;
ואת זה לא.
ועדיף עם הצמצם פתוח ככה, תודה.

יום שבת, 27 בנובמבר 2010

TA







עיר האפשרויות.





הדברים עומדים במקום לא ברור.
לפעמים אני מחניקה צעקה בשביל לא להיראות
יותר מבולבלת וכועסת ממה שאני.
יש הרבה מרווחי נשימה שאני
שומרת בבטן.
הם בועטים כמו תינוק ברחם.
שמעתי שתינוקות בועטים בעיקר במקלחת.
גם אני במקלחת-
ויש מרווחי נשימה בודדים וכלואים
שבועטים לי בבטן מבפנים.

יום שישי, 26 בנובמבר 2010

מדי פעם לפעם








לפעמים יש בי געגועים למקומות לא ברורים;
לפעמים אני
מתגעגעת
ללהישען על מרפסת שמשקיפה על נוף מעורפל
ללשבת לבד בבית קפה
ללהישיר מבט למצלמה.
ללחבק משהו חם.
להיעלם בתוך זרועות.
לפעמים.

יום שבת, 20 בנובמבר 2010


אני עוד ממשיכה לחלום עליך
מתעוררת בבוקר וחושבת עליך
פתאום, ככה.
אני חושבת שאני מתגעגעת
ללאהוב מישהו
או סתם להרגיש
משהו.

יום שבת, 13 בנובמבר 2010


רשרוש טבעות הברזל
ומטוס הקורע שמים
כוכב הצפון ועוד קבוצת כוכבים
שטים ברוח ערביים

זה להיות יחידה ומיוחדת
עבור מי עוד מנצנץ היקום
זה אהוב שטרק הדלת
ואשאר ישובה לא אקום.

גופה של מי עוד ריק כשלי
אני ממלאה עצמי בלחם קל
\תעזוב את רגלי אעוף כולי
אתפזר רסיסים בחלל.

ניטעתי לבד אני ועוד כוכבים
הרוח איימה לקחת איתה
גופי רעד כמו ילדה בכיתה
א' או ב' או ניצבתי מול החיים
דאומרים: זה מה שיש לנו
לתת לך;
רוח קרה, כמה כוכבים, אורות עיר רחוקה.



יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

ריחות של אהבת לפנות בוקר





להנצץ השחר ריח
מוזר; כזה של זיעה שהוא
אינו חמוץ או חריף או מתוק
ריח דק וערפילי של לילה רווי מאמץ
(המאמץ הוא לפעמים מאמץ
של שכחת אהבה קודמת).
ריח של הרווח הכלוא שבין היד
הנחה על חזה. אם
זו אהבה טובהכף היד
תתאים בדיוק לעיגול התפוח.
יש לה ריח של שבבי אור
מפוספסי- תריסים חצי סגורים
ריח של סדין לבן
לבן שיכחה
ולבן זרע.
של נשימה קצבית. כמו כרית מאוגרפת,
והיא לאיטה מתמלאת מחדש.

יום שבת, 9 באוקטובר 2010


אני מכירה שתי בנות שבאופן
קבוע בוכות ביום ההולדת שלהן.
הן כל כך מלאות ציפיות ש24
 שעות תמימות לא יכולות למלא.
וגם אני תמיד
מפחדת לאכזב את יום ההולדת שלי. אני
יודעת שאחר כך אצטרך לחכות שנה שלמה
בשבילו שוב.



היום זה גם תאריך מיוחד. אני יודעת איך אנצל
אותו עד תום.
אני צריכה למצוא חבר.
וזה יהיה יום השנה שלנו. ותמיד נדע שנפגשנו
והתאהבנו
בתאריך הכי מיוחד בשנת 2010.

יום חמישי, 23 בספטמבר 2010

lovers friday


אני חושבת על אהבה;
צפה תמונה של מטבח
שכזה,
לבן בגווני אפור של אחר צהרי
יום השישי.
גבר שוכב במיטה. ואני רק
מריחה
את הריח מתוק-רקוב של
שינה עצלה.
אישה צעירה בגופייה לבנה
עם מבט מנומנם בעיניים.
מטופפת למטבח הפורמייקה
להכין לו ולה קפה:
חצי כפית סוכר
מעט חלב.
כפית שטוחה של נס מתהווה
שהוא:
גרגירים גרגירים. אהבה
מורכת מניסים קטנים.
כמו צהרי יום שישי
של אוהבים.

i think of love.
a picture of this kitchen floats, white-gray colored.
it is friday past noon.
a man sleeps, i only smell the sweet-rotten smell of
lazy nap.
young woman wears white under-shirt,
has drowsy look in her eyes.
walks gently to the formica kitchen to make
her and him coffe:
half suger
some milk.
a flat spoon of coffe.

beans-beans. love is made of
little miracles. like
lovers friday afternoon.



מתחת למדים הירוקים אני
לובשת תחרה.
בשביל לזכור שיהיה לי לאן ללכת כשכל זה יגמר
ואף אחד לא יחכה לי בחוץ.



under my green uniform i
wear lace.
to remember that i will
have some place to go
when it all will be over
and no one will wait for me
outside.

יום שבת, 4 בספטמבר 2010


פעם היה לי אהוב.
בנתונים הסטטיסטיים שלי כתוב
'לבד ומחפשת
כבר הרבה זמן'.


יום חמישי, 2 בספטמבר 2010

Memoryhouse - Bonfire





כשהייתי צעירה יותר
בת ארבע עשרה,
או חמש עשרה או שש עשרה
הייתי יורדת באמצע הלילה לגינה הציבורית.
זו היתה גינה גדולה, יותר כמו
פארק.
ובלילות היו הממטרות.
הייתי מתפשטת לבגדים תחתונים ורצה
בלילות קיץ חמים.
חמים כמו שיש רק בישראל:
חום עוטף וחודר.

תארו לכם ילדה בתחתונים
רצה בממטרות.


SHANA TOVA








שנה טובה
ואושר ושמחה ואהבה

Happy new year
smiles joy & love

יום שישי, 27 באוגוסט 2010

שנה טובה

אנחנו מאחלים שנות טובות
ושיגיעו כמה שיותר מהר
למה אנחנו מתכוונים -
- בטח לבריאות ואהבה
ורגעים יפים של
שכיבה עצלה בשמש
של חיוכים וגלידה מטפטפת על בגדים
ונשיקות רטובות
ודמעות לחות
ושל רוח שפורעת את השיער בנסיעה מהירה
וריחות של הליכה בטלה בפרדסים
או ברחוב
של נגיעות ארעיות בכל מיני אנשים-
- אנשים שמכירים ואנשים שזרים.
ו
שנים של להרגיש דברים:
ולדעת.

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

יום שישי, 20 באוגוסט 2010










לפעמים הימים זזים לאט
מבחוץ הכל בסדר והדברים בסדר באמת.
בסדר כמו ששואלים אותך מה נשמע
ואתה אומר בסדר.

כמו זוג שפעם החזיק ידיים והיום הם פרודים
כמו מיליון טעמים של ברד
כמו בסדר, הכל בסדר.

יום שבת, 14 באוגוסט 2010




אנחנו משתנים לאט.
הייתי בים היום,
הריח הזה הקלוש
של רוח חמה ושמש נוטפת
וקרם הגנה.
אני מרגישה אורחת ברצועת החוף
הצרה.
בגד הים מלא בחול ובטיפות זיעה וטיפות מי מלח,
והעור חם. 
וכל הצבעים האלה
ודפיקות הכדורים במחבטי המטקות
ונביחות ההיכרות של הכלבים.
אנחנו משתנים לאט
לאט כמו
כמו אדוות הגלים המדגדגות
כמו טיפת זיעה שמתגלגלת מהלחי, לצוואר לחזה
ומתאדה.



we change so slowly.
i was at the beach today,
this slight smell-
of hot breez and dripping sun and
suntan lotion.
i feel like a guest in this
narrow strip shore.
sand all over and inside
sweat and salty-water
and the warm skins.
all this colores-
blue sea brown girl red lips green eyes
we change slowly-
slowly like tickling ripples that comes and fade
like a sweat drop drolling dowm the cheek
down the neck down the chest
and evaporating.